דגל כורדיסטן

סעיף 2: דגל כורדיסטן

דגל כורדיסטן הוא הסמל הנצחי של האחדות, הריבונות והזהות הפוליטית של האומה הכורדית, והוא דגלם הנצחי של הכורדים ושל כורדיסטן. דגל כורדיסטן אינו רק דגלה של האומה הכורדית, של ארץ כורדיסטן ושל מדינת כורדיסטן. על כל רשות וכל משטר המפעילים שלטון בכורדיסטן מוטלת חובה לאומית ופטריוטית לכבד את דגל כורדיסטן; ובה בעת, אין להם זכות לנכס את הדגל הלאומי לזרם, לדוקטרינה או למטרה אידאולוגיים כלשהם.

הדגל מורכב משלוש רצועות אופקיות: אדומה בחלקו העליון, לבנה במרכזו וירוקה בחלקו התחתון. במרכז הרצועה הלבנה זורחת שמש זהובה בעלת עשרים ואחת קרניים.

הראשון: ברית הצבעים

צבעי דגל כורדיסטן אינם רק יסודות חזותיים; הם ההתגלמות החוקתית של הבריתות היסודיות והבלתי־משתנות שעליהן מושתתת ההוויה הלאומית. כל צבע מייצג חובה אונטולוגית והתחייבות נצחית המוטלות על המדינה ועל כל אחד מבני האומה הכורדית.

א. הצבע האדום: ברית הדם והאומה

הצבע האדום מייצג את ברית הדם: אותו קשר אורגני ובלתי־ניתק המחבר כל כורדי אל עברה, הווייתה הנוכחית ועתידה של האומה הכורדית. הוא מסמל את השורש המשותף והעמוק שירשנו מאבותינו מכוח מוצאנו, ושאותו אנו מעבירים, כפיקדון מקודש, לדורות הבאים. ברית זו מחייבת את המדינה ואת האזרח:

1. להכיר בכך שהאומה אינה רק אוסף של יחידים, אלא רצף היסטורי חי, שהדם והזיכרון מאחדים אותו.

2. להגן על שלמותה ועל רציפותה של האומה כחובה האונטולוגית העליונה.

3. לשאת באחריות משותפת להגנתו של כל אחד מבני האומה, שכן כל אדם נושא בתוכו חלק מן המורשת המשותפת הזאת.

4. לדחות כל אידאולוגיה המבקשת למחוק קשר יסודי זה או להציג את הזהות הלאומית כעניין בחירתי, זמני או חולף.

ב. הצבע הלבן: סמל האור כברית לחיים קיבוציים משגשגים ומוארים

הצבע הלבן הוא הביטוי העליון לבריתה של האומה הכורדית לבנות חיים קיבוציים משגשגים ומוארים, המונעים מכוח רצון איתן כפלדה ומושתתים על התבונה, החוק, הצדק והרצון הקיבוצי לריבונות מוחלטת בכורדיסטן, כארצה של האומה הכורדית. זוהי ברית הייעוד: האופק הבהיר שאליו מכוון מאבקה של האומה. ברית זו מחייבת את המדינה ואת האזרח:

1. לבנות מדינה חזקה הנשלטת מכוח שלטון החוק, שבה אין אדם העומד מעל החוק.

2. להבטיח את הזכויות ואת החירויות היסודיות כתשתית לחיים בכבוד.

3. לקדם את המדע ואת הנאורות ולהיאבק בבורות ובנחשלות.

4. לפעול ללא לאות למען הקמת חברה מתקדמת וצודקת, שתשמש מגדלור לאזור ולעולם.

ג. הצבע הירוק: ברית הטריטוריה

הצבע הירוק מסמל את הברית הנצחית והבלתי־ניתקת של האומה הכורדית ושל אזרחיה עם אדמת כורדיסטן ועם הטריטוריה המקודשת שלה. אין זה קשר גאוגרפי בלבד, אלא קשר אורגני ואונטולוגי בין האומה לבין האדמה המהווה את גופה הפיזי ואת הבמה שעליה מתגלמת הווייתה ההיסטורית. ברית זו מחייבת את המדינה ואת האזרח:

1. להגן ללא פשרה על שלמות הטריטוריה הלאומית כחובה האונטולוגית העליונה.

2. לשקם ולפתח את הארץ כחובה מקודשת — לא רק כמקור כלכלי, אלא כהגשמת יכולותיה של האומה על גופה הטריטוריאלי שלה.

3. לכבד את הטבע ולהגן על סביבתה של כורדיסטן כמורשת המופקדת בידי הדורות הבאים.

4. לדחות באופן מוחלט כל ניסיון לשנות את המבנה הדמוגרפי של הארץ או לנתק ממנה ולו שעל אחד; כל מעשה כזה ייחשב לבגידה בברית זו.

השני: סמל השמש ומקור האנרגיה הלאומית

השמש הזהובה שבמרכז היא לבו הפועם של הדגל וסמל החיים, הידע והתקומה הנצחית של האומה. שמש זו מייצגת את האנרגיה הנצחית המחברת את ברית הטריטוריה, ברית האומה וברית החיים הקיבוציים, והופכת אותן לישות חיה וריבונית אחת.

2.1. אנרגיית השמש:

א. אנרגיית השמש מעניקה חיים לטריטוריה של כורדיסטן — הצבע הירוק — והופכת אותה מאדמה חסרת חיים למולדת חיה.

ב. אנרגיית השמש מחממת את דמה של האומה — הצבע האדום — ומעניקה לה את הרצון להתגונן ולהתאחד.

ג. קרני השמש מאירות את הדרך לחיים קיבוציים משגשגים ומוארים — הצבע הלבן — ומגדירות את אופק הריבונות והשגשוג של כורדיסטן.

2.2. עשרים ואחת (21) הקרניים מציינות שתי אמיתות היסטוריות מכוננות, שאינן נמחקות מן הזיכרון הלאומי:

א. העשרים ואחד במרס — נורוז — כחידושה השנתי של ברית האומה עם החיים ועם ההתנגדות.

ב. העשרים ואחד בינואר 1946, שנת ייסודה של הרפובליקה של כורדיסטן, כהתגלמות המשפטית והפוליטית המודרנית הראשונה של רצונה הנצחי של האומה למדינתיות.

השלישי: המעמד המשפטי והלאומי

3.1. לדגל כורדיסטן מעמד חוקתי וריבונות משפטית מוחלטת, והוא יקבל תוקף באופן הבא:

א. דגל כורדיסטן, כסמל עליון, מחזיק במעמד חוקתי ובריבונות מוחלטת בכל תחומי ייצוגה של המדינה, הן בתוך כורדיסטן והן בזירה הבינלאומית.

ב. דגל כורדיסטן יונף בכבוד מעל כל המבנים והמתקנים הרשמיים, משרדי הרשויות, השגרירויות ומוסדות המדינה, ויתנוסס בגובה ובמקום בולט.

ג. נוכחותו של הדגל במקומות אלה היא חובה משפטית. היעדרו ייחשב להפרה חוקתית ולפגיעה בערכים הלאומיים המקודשים.

ד. הדגל הוא הסמל הרשמי של הכוחות המזוינים של הרפובליקה של כורדיסטן, והוא יוצג בכבוד על מדים ובבסיסים צבאיים. הנפתו או הצגתו של כל דגל אחר בידי הכוחות המזוינים, מלבד דגל כורדיסטן, תיחשב להפרה חוקתית.

ה. הדגל ישולב בתוכניות הלימודים, והכבוד כלפיו יוטמע כערך עליון בקרב הדורות החדשים של כורדיסטן.

הרביעי: עבירות נגד הדגל

4.1. ביזוי הדגל הלאומי יוגדר וייענש באופן הבא:

א. כל מעשה — בין שהוא מילולי, סמלי או פיזי — שיש בו עלבון, ביזוי, חילול, עיוות או הפחתה מכבודו או ממעמדו של דגל כורדיסטן, ייחשב לעבירה חמורה ובלתי־נסלחת נגד ריבונותם וכבודם של המדינה ושל האומה הכורדית.

ב. עבירות נגד הדגל ייענשו בהתאם לדיני העונשין הלאומיים החלים.

ג. העונשים על עבירות אלה עשויים לכלול שלילת זכויות אזרחיות, מאסר או כל עונש חמור אחר שייקבע בחוק.

החמישי: חובת ההגנה

5.1. ההגנה על דגל כורדיסטן היא חובה כללית, והיא תקוים באופן הבא:

א. ההגנה על הדגל, כיבודו ושמירת כבודו הם חובה לאומית המוטלת על כל אזרחי כורדיסטן, מוסדותיה ונציגיה, בכל מקום בעולם שבו יימצאו.

ב. הדגל יוצג תמיד בכבוד ולעולם לא יוצב מתחת לסמל אחר כלשהו. יש לנהוג בו כסמל הלאומי המקודש ביותר, לצד אדמת כורדיסטן וריבונותה.

5.2. אופן הנפת הדגל, הורדתו והכבוד שיש לנהוג בו יוסדרו בחוק מיוחד.