{
  "language": "he",
  "exportedAt": "2026-09-12T20:58:45.232Z",
  "clauses": [
    {
      "id": 1,
      "slug": "clause-1",
      "articleNumber": 1,
      "status": "published",
      "chapterId": 1,
      "title": "המדינה והטריטוריאליזם",
      "body": "סעיף 1: המדינה והטריטוריאליזם\n\nכורדיסטן היא מדינה רפובליקנית עצמאית, והיא הארץ היחידה והטריטוריה הלאומית היחידה של האומה הכורדית. הריבונות הלאומית של כורדיסטן אינה ניתנת לשינוי או למשא ומתן; היא לא תחולק ולא תשותף עם אחר. שורשיה של ריבונות זו מצויים ברציפותה ההיסטורית, התרבותית והטריטוריאלית של כורדיסטן כאומה מאוחדת.\n\n### הראשון: הגדרת הריבונות והטריטוריאליזם\n\n1.1. הריבונות הלאומית היא הסמכות המשפטית העליונה של האומה הכורדית על הטריטוריה הלאומית של כורדיסטן, וניתן להפעילה אך ורק במסגרת מדינה מוכרת בעלת סמכות מלאה.\n\n1.2. הריבונות היא יסודו של הממשל המדיני הלגיטימי במדינה עצמאית, והיא מבססת את התשתית לניהול המדינה ולסמכות השלטון בכורדיסטן.\n\n1.3. טריטוריאליזם הוא בעלות מוחלטת על מלוא אדמתה ההיסטורית של כורדיסטן.\n\n1.4. הטריטוריה הלאומית של כורדיסטן כוללת את כל השטחים שבהם התיישבה האומה הכורדית לאורך ההיסטוריה.\n\n### השני: החובה הקיבוצית לקיום הטריטוריאליזם\n\n2.1. כל בני־הלאום של כורדיסטן נושאים בחובה משפטית ולאומית לקיים את הטריטוריאליזם ולהגן על הריבונות הלאומית.\n\n2.2. חובה זו תקוים באמצעות:\n\nא. השתתפות פעילה במוסדות כורדיסטן;\n\nב. נאמנות לעקרונות היסוד של המדינה;\n\nג. נכונות להגן על הטריטוריה הלאומית בעת שלום ובעת מלחמה.\n\n### השלישי: מחויבות למדיניות ההגנה הלאומית\n\n3.1. מדינת כורדיסטן תנקוט מדיניות מאוחדת של הגנה לאומית.\n\n3.2. על המדינה, מכוח חוק:\n\nא. להקים את כוח ההגנה הלאומי;\n\nב. להסדיר את השתתפותם הקיבוצית של בני־הלאום של כורדיסטן בהגנה הלאומית;\n\nג. להבטיח תיאום בין המוסדות הצבאיים לבין המוסדות האזרחיים.\n\n3.3. מטרת ההגנה הלאומית אינה הגנה בלבד, אלא גם הגנה פעילה על עצמאותה ועל ביטחונה הלאומי של כורדיסטן.\n\n### הרביעי: ניהול המדינה וסמכות השלטון\n\n4.1. המדינה והממשלה הן שני הממדים המרכזיים של הממשל המדיני בכורדיסטן:\n\nא. המדינה: המסגרת הקבועה של הטריטוריאליזם והריבונות הלאומית, הכוללת את זרועות הצבא, החינוך, הכספים והדיפלומטיה.\n\nב. הממשלה: המנגנון הזמני של הממשל המדיני לניהול הארץ, המוקם באמצעות בחירות כלליות.\n\n4.2. הרפובליקה של כורדיסטן היא מדינת כורדיסטן. מדינת כורדיסטן שואבת את הלגיטימיות שלה, כמימוש רצונם ההיסטורי של הכורדים למדינה, אך ורק מחוקה זו. שום כוח, רצון פנימי נבדל או רצון חיצוני עוין לא יוכלו לשלול ממדינת כורדיסטן לגיטימיות זו.\n\n4.3. כל בני־הלאום ואזרחי כורדיסטן, מכוח זהותם הכורדיסטנית, זכאים להשתתף בסמכות השלטון באמצעות מנגנוני ההשתתפות הפוליטית, לרבות הקמת מפלגות פוליטיות והשתתפות בהליך הבחירות, ובלבד שיהיו מחויבים לחוקה ולערכיה העליונים של החברה הכורדיסטנית.\n\n### החמישי: היחסים הבינלאומיים וההגנה על הריבונות\n\n5.1. למדינת כורדיסטן הזכות המשפטית להשיג הכרה בינלאומית ולהיות חברה בארגון האומות המאוחדות.\n\n5.2. בכפוף לאינטרס הלאומי שלה ולביטחונה הלאומי, מדינת כורדיסטן תשתתף באופן פעיל באמנות בינלאומיות ותהיה מחויבת ליישמן במסגרת ריבונותה הלאומית.\n\n5.3. כל הסכם וברית חייבים:\n\nא. להיות שקופים;\n\nב. להיות מבוססים על כבוד הדדי לטריטוריאליזם של כורדיסטן;\n\nג. שלא להחליש את הריבונות הלאומית של כורדיסטן.\n\n5.4. כל הסכם הנוגד את האינטרס הלאומי העליון או את הביטחון הלאומי של כורדיסטן יהיה בטל מעיקרו מבחינה משפטית.\n\n### השישי: החוקה כמוסד הראשון של מדינת כורדיסטן\n\n6.1. החוקה היא המוסד הראשון של מדינת כורדיסטן, והיא מניחה את התשתית המדינית והמשפטית לכל יתר מוסדות מדינת כורדיסטן.\n\n6.2. חוקה זו היא המגן המשפטי והחוקתי של הטריטוריה הלאומית, הריבונות הלאומית, הביטחון הלאומי ומדינת כורדיסטן העצמאית.\n\n6.3. הוראות חוקה זו הנוגעות לעקרונות היסוד של ניהול המדינה והטריטוריאליזם הן בלתי ניתנות לשינוי ולא יתוקנו, אלא לשם חיזוקם והגשמתם היעילה יותר של אותם עקרונות.\n\n6.4. חוקת הרפובליקה של כורדיסטן היא ביטוי לרצון ולשאיפה הכלליים, כתוצר של החוכמה הקיבוצית של האומה הכורדית בכורדיסטן, אשר עתה, במעמקי האני הקיבוצי שלה, נושאת אישיות לאומית. כל אלה, משעה שהם נעשים לטקסט, מצטרפים יחד לכדי חוקת הרפובליקה של כורדיסטן.\n\n6.5. שום חוק, כלל או החלטה לא ינוסחו בניגוד לעקרונותיו של סעיף זה.\n\n6.6. כל מעשה או פעילות פוליטיים או חברתיים המאיימים על ריבונותה או על הטריטוריאליזם של כורדיסטן ייחשבו לעבירת בגידה לאומית וייענשו בהתאם לחוק.\n\n### השביעי: השפה הכורדית, הטריטוריה והריבונות\n\n7.1. השפה הכורדית מגלמת רציפות היסטורית ומהווה חלק בלתי נפרד מן הזהות הלאומית בת אלפי השנים ומן הטריטוריה הלאומית של כורדיסטן.\n\n7.2. כל אזור בכורדיסטן, לרבות האזורים שבהם הפכה האומה הכורדית למיעוט, הוא חלק בלתי נפרד מאדמת כורדיסטן. שום שינוי דמוגרפי או משפטי לא ישנה עובדה זו.\n\n7.3. לא תוכר כל עליונות או נחיתות בין ניבי השפה הכורדית. שום ניב כורדי יחיד אינו, כשלעצמו, השפה הכורדית; אלא השפה הכורדית, כרצף ניבים, כוללת את מכלול כל הניבים הכורדיים, ומעמדה הרשמי חל על כולם.\n\n7.4. בכל רחבי כורדיסטן, השפה הכורדית:\n\nא. תהיה השפה הרשמית של החינוך וההוראה;\n\nב. תשמש בכל רמות הלימוד;\n\nג. תילמד בידי כל תושבי כורדיסטן;\n\nד. מדינת כורדיסטן תקים את „האקדמיה הלאומית לשפה הכורדית”, שתישא באחריות לתקנון, לפיתוח ולהנגשת המשלב הרשמי של השפה הכורדית במוסדות המדינה ובמרחבים הציבוריים, באופן המקל על הבנה הדדית בחברה ובה בעת מכבד את ריבוי הניבים של השפה הכורדית.\n\n7.5. כל הכורדים אשר איבדו את שפתם הכורדית כתוצאה מהתבוללות לשונית או ממעבר לשפה אחרת, לא יחדלו בשל כך להיות כורדים. מחובתה של מדינת כורדיסטן, באמצעות מדיניות הולמת, להשיב להם ולדורותיהם הבאים את השפה הכורדית.\n\n### השמיני: כורדיסטן כתשתית הלאומית\n\n8.1. ריבונותה והטריטוריאליזם של כורדיסטן חורגים מן הגבולות המדיניים האימפריאליים של הכובשים, והם תוצר מאבקה ההיסטורי של האומה הכורדית לעצמאות ולחירות.\n\n8.2. ריבונותה של כורדיסטן על הטריטוריה הלאומית שלה:\n\nא. היא תוצאה של קיומם הטבעי והאונטולוגי של הכורדים;\n\nב. גוברת על רצונה של הקהילה הבינלאומית;\n\nג. היא תוצר רצונה הנצחי והבלתי פוסק של האומה הכורדית.\n\n### התשיעי: הגדרת הכורדיות והכורדיסטניות\n\n9.1. הגדרת הכורדיות:\n\nא. הכורדיות היא התשתית האונטולוגית של הרגש הלאומי הכורדי, והיא מבטאת זיקה יוחסית, היסטורית, תרבותית וטריטוריאלית לאומה הכורדית.\n\nב. מדינת כורדיסטן תבטיח באופן מוסדי את ההגנה על זהות הכורדיות בחקיקה ראשית ומשנית.\n\nג. לשם הגנת הכורדיות יוקם מוסד ייעודי לענייני הזהות הלאומית, אשר יהיה מופקד על קביעת אמות המידה לכורדיות, הגנתן ועיגונן.\n\n9.2. דרכי העברת הכורדיות:\n\nא. הכורדיות מועברת מכוח מוצא כורדי, העשוי לנבוע משני ההורים או מאחד מהם בלבד.\n\nב. הכורדיות מתבססת ומתפתחת באמצעות מודעות עצמית, תודעה משותפת ותחושת זהות יוחסית כורדית.\n\nג. הכורדיות מחייבת נאמנות משפטית ומעשית לחוקת כורדיסטן ולטריטוריאליזם הלאומי של כורדיסטן.\n\nד. הכורדיות כרוכה בברית לאומית עם מדינת כורדיסטן ובמחויבות לרצון לריבונות לאומית מוחלטת.\n\n9.3. הגדרת הכורדיסטניות:\n\nא. הכורדיסטניות היא זיקה יסודית לטריטוריה הלאומית של כורדיסטן, כארץ וכאדמה שאליה קשורים קיומו וחייו של האדם הכורדי.\n\nב. הכורדיסטניות היא היסוד המשפטי והחוקתי לאזרחות הלאומית הכורדיסטנית, והיא מבטיחה את הזכות להתיישב ולחיות על אדמת כורדיסטן.\n\nג. ניתן לרכוש כורדיסטניות מכוח לידה על אדמת כורדיסטן להורים המחזיקים באזרחות כורדיסטנית, מכוח תושבות ממושכת או מכוח ברית אזרחות לאומית.\n\nד. הכורדיסטניות נקשרת לקבלת חוקת כורדיסטן ולנאמנות לה, ומקבלת מעמד משפטי רשמי מכוח הזהות הלאומית של כורדיסטן.\n\n9.4. מעמדו של האזרח הכורדיסטני:\n\nא. ציבור האזרחים הכורדיסטני כולל את הכורדים ואת הלא־כורדים המתגוררים בכורדיסטן ומחזיקים במעמד של אזרחות.\n\nב. כל אזרחי כורדיסטן שווים בפני החוק, ללא הבדל מוצא, גזע, מין, דת, אמונה, שפה או מעמד חברתי.\n\nג. כל אזרחי כורדיסטן שווים בחובות, בזכויות ובחירויות הדמוקרטיות המוגדרות בחוקה.\n\nד. הלא־כורדים של כורדיסטן זכאים לשמר את זהותם התרבותית והלשונית, ובלבד שיהיו מחויבים לחוקה ולריבונות על הטריטוריה הלאומית של כורדיסטן.\n\n9.5. חובות המדינה כלפי הכורדיסטניות:\n\nא. מדינת כורדיסטן אחראית לקביעת החוקים והכללים הנוגעים לאזרחות כורדיסטנית, לזכות למקלט, לזכות לתושבות ולכל עניין נלווה.\n\nב. על המדינה לשמור על איזון בין זכויותיהם האישיות של האזרחים לבין ההגנה על הזהות הלאומית ועל הטריטוריה הלאומית של כורדיסטן.\n\nג. חוק מיוחד בדבר אזרחות כורדיסטנית ואזרחות לאומית ייחקק בידי האספה הלאומית של כורדיסטן, ויקבע את אמות המידה והתנאים לרכישת האזרחות, לאובדנה ולהשבתה.",
      "summary": "כורדיסטן היא מדינה רפובליקנית עצמאית, והיא הארץ היחידה והטריטוריה הלאומית היחידה של האומה הכורדית. הריבונות הלאומית של כורדיסטן אינה ניתנת לשינוי או למשא ומתן; היא לא תחולק ולא תשותף עם אחר. שורשיה של ריבונות זו מצויים ברציפותה ההיסטורית, התרבותית והטריטוריאלית של כורדיסטן כאומה מאוחדת."
    },
    {
      "id": 2,
      "slug": "clause-2",
      "articleNumber": 2,
      "status": "published",
      "chapterId": 1,
      "title": "דגל כורדיסטן",
      "body": "סעיף 2: דגל כורדיסטן\n\nדגל כורדיסטן הוא הסמל הנצחי של האחדות, הריבונות והזהות הפוליטית של האומה הכורדית, והוא דגלם הנצחי של הכורדים ושל כורדיסטן. דגל כורדיסטן אינו רק דגלה של האומה הכורדית, של ארץ כורדיסטן ושל מדינת כורדיסטן. על כל רשות וכל משטר המפעילים שלטון בכורדיסטן מוטלת חובה לאומית ופטריוטית לכבד את דגל כורדיסטן; ובה בעת, אין להם זכות לנכס את הדגל הלאומי לזרם, לדוקטרינה או למטרה אידאולוגיים כלשהם.\n\nהדגל מורכב משלוש רצועות אופקיות: אדומה בחלקו העליון, לבנה במרכזו וירוקה בחלקו התחתון. במרכז הרצועה הלבנה זורחת שמש זהובה בעלת עשרים ואחת קרניים.\n\n### הראשון: ברית הצבעים\n\nצבעי דגל כורדיסטן אינם רק יסודות חזותיים; הם ההתגלמות החוקתית של הבריתות היסודיות והבלתי־משתנות שעליהן מושתתת ההוויה הלאומית. כל צבע מייצג חובה אונטולוגית והתחייבות נצחית המוטלות על המדינה ועל כל אחד מבני האומה הכורדית.\n\nא. הצבע האדום: ברית הדם והאומה\n\nהצבע האדום מייצג את ברית הדם: אותו קשר אורגני ובלתי־ניתק המחבר כל כורדי אל עברה, הווייתה הנוכחית ועתידה של האומה הכורדית. הוא מסמל את השורש המשותף והעמוק שירשנו מאבותינו מכוח מוצאנו, ושאותו אנו מעבירים, כפיקדון מקודש, לדורות הבאים. ברית זו מחייבת את המדינה ואת האזרח:\n\n1. להכיר בכך שהאומה אינה רק אוסף של יחידים, אלא רצף היסטורי חי, שהדם והזיכרון מאחדים אותו.\n\n2. להגן על שלמותה ועל רציפותה של האומה כחובה האונטולוגית העליונה.\n\n3. לשאת באחריות משותפת להגנתו של כל אחד מבני האומה, שכן כל אדם נושא בתוכו חלק מן המורשת המשותפת הזאת.\n\n4. לדחות כל אידאולוגיה המבקשת למחוק קשר יסודי זה או להציג את הזהות הלאומית כעניין בחירתי, זמני או חולף.\n\nב. הצבע הלבן: סמל האור כברית לחיים קיבוציים משגשגים ומוארים\n\nהצבע הלבן הוא הביטוי העליון לבריתה של האומה הכורדית לבנות חיים קיבוציים משגשגים ומוארים, המונעים מכוח רצון איתן כפלדה ומושתתים על התבונה, החוק, הצדק והרצון הקיבוצי לריבונות מוחלטת בכורדיסטן, כארצה של האומה הכורדית. זוהי ברית הייעוד: האופק הבהיר שאליו מכוון מאבקה של האומה. ברית זו מחייבת את המדינה ואת האזרח:\n\n1. לבנות מדינה חזקה הנשלטת מכוח שלטון החוק, שבה אין אדם העומד מעל החוק.\n\n2. להבטיח את הזכויות ואת החירויות היסודיות כתשתית לחיים בכבוד.\n\n3. לקדם את המדע ואת הנאורות ולהיאבק בבורות ובנחשלות.\n\n4. לפעול ללא לאות למען הקמת חברה מתקדמת וצודקת, שתשמש מגדלור לאזור ולעולם.\n\nג. הצבע הירוק: ברית הטריטוריה\n\nהצבע הירוק מסמל את הברית הנצחית והבלתי־ניתקת של האומה הכורדית ושל אזרחיה עם אדמת כורדיסטן ועם הטריטוריה המקודשת שלה. אין זה קשר גאוגרפי בלבד, אלא קשר אורגני ואונטולוגי בין האומה לבין האדמה המהווה את גופה הפיזי ואת הבמה שעליה מתגלמת הווייתה ההיסטורית. ברית זו מחייבת את המדינה ואת האזרח:\n\n1. להגן ללא פשרה על שלמות הטריטוריה הלאומית כחובה האונטולוגית העליונה.\n\n2. לשקם ולפתח את הארץ כחובה מקודשת — לא רק כמקור כלכלי, אלא כהגשמת יכולותיה של האומה על גופה הטריטוריאלי שלה.\n\n3. לכבד את הטבע ולהגן על סביבתה של כורדיסטן כמורשת המופקדת בידי הדורות הבאים.\n\n4. לדחות באופן מוחלט כל ניסיון לשנות את המבנה הדמוגרפי של הארץ או לנתק ממנה ולו שעל אחד; כל מעשה כזה ייחשב לבגידה בברית זו.\n\n### השני: סמל השמש ומקור האנרגיה הלאומית\n\nהשמש הזהובה שבמרכז היא לבו הפועם של הדגל וסמל החיים, הידע והתקומה הנצחית של האומה. שמש זו מייצגת את האנרגיה הנצחית המחברת את ברית הטריטוריה, ברית האומה וברית החיים הקיבוציים, והופכת אותן לישות חיה וריבונית אחת.\n\n2.1. אנרגיית השמש:\n\nא. אנרגיית השמש מעניקה חיים לטריטוריה של כורדיסטן — הצבע הירוק — והופכת אותה מאדמה חסרת חיים למולדת חיה.\n\nב. אנרגיית השמש מחממת את דמה של האומה — הצבע האדום — ומעניקה לה את הרצון להתגונן ולהתאחד.\n\nג. קרני השמש מאירות את הדרך לחיים קיבוציים משגשגים ומוארים — הצבע הלבן — ומגדירות את אופק הריבונות והשגשוג של כורדיסטן.\n\n2.2. עשרים ואחת (21) הקרניים מציינות שתי אמיתות היסטוריות מכוננות, שאינן נמחקות מן הזיכרון הלאומי:\n\nא. העשרים ואחד במרס — נורוז — כחידושה השנתי של ברית האומה עם החיים ועם ההתנגדות.\n\nב. העשרים ואחד בינואר 1946, שנת ייסודה של הרפובליקה של כורדיסטן, כהתגלמות המשפטית והפוליטית המודרנית הראשונה של רצונה הנצחי של האומה למדינתיות.\n\n### השלישי: המעמד המשפטי והלאומי\n\n3.1. לדגל כורדיסטן מעמד חוקתי וריבונות משפטית מוחלטת, והוא יקבל תוקף באופן הבא:\n\nא. דגל כורדיסטן, כסמל עליון, מחזיק במעמד חוקתי ובריבונות מוחלטת בכל תחומי ייצוגה של המדינה, הן בתוך כורדיסטן והן בזירה הבינלאומית.\n\nב. דגל כורדיסטן יונף בכבוד מעל כל המבנים והמתקנים הרשמיים, משרדי הרשויות, השגרירויות ומוסדות המדינה, ויתנוסס בגובה ובמקום בולט.\n\nג. נוכחותו של הדגל במקומות אלה היא חובה משפטית. היעדרו ייחשב להפרה חוקתית ולפגיעה בערכים הלאומיים המקודשים.\n\nד. הדגל הוא הסמל הרשמי של הכוחות המזוינים של הרפובליקה של כורדיסטן, והוא יוצג בכבוד על מדים ובבסיסים צבאיים. הנפתו או הצגתו של כל דגל אחר בידי הכוחות המזוינים, מלבד דגל כורדיסטן, תיחשב להפרה חוקתית.\n\nה. הדגל ישולב בתוכניות הלימודים, והכבוד כלפיו יוטמע כערך עליון בקרב הדורות החדשים של כורדיסטן.\n\n### הרביעי: עבירות נגד הדגל\n\n4.1. ביזוי הדגל הלאומי יוגדר וייענש באופן הבא:\n\nא. כל מעשה — בין שהוא מילולי, סמלי או פיזי — שיש בו עלבון, ביזוי, חילול, עיוות או הפחתה מכבודו או ממעמדו של דגל כורדיסטן, ייחשב לעבירה חמורה ובלתי־נסלחת נגד ריבונותם וכבודם של המדינה ושל האומה הכורדית.\n\nב. עבירות נגד הדגל ייענשו בהתאם לדיני העונשין הלאומיים החלים.\n\nג. העונשים על עבירות אלה עשויים לכלול שלילת זכויות אזרחיות, מאסר או כל עונש חמור אחר שייקבע בחוק.\n\n### החמישי: חובת ההגנה\n\n5.1. ההגנה על דגל כורדיסטן היא חובה כללית, והיא תקוים באופן הבא:\n\nא. ההגנה על הדגל, כיבודו ושמירת כבודו הם חובה לאומית המוטלת על כל אזרחי כורדיסטן, מוסדותיה ונציגיה, בכל מקום בעולם שבו יימצאו.\n\nב. הדגל יוצג תמיד בכבוד ולעולם לא יוצב מתחת לסמל אחר כלשהו. יש לנהוג בו כסמל הלאומי המקודש ביותר, לצד אדמת כורדיסטן וריבונותה.\n\n5.2. אופן הנפת הדגל, הורדתו והכבוד שיש לנהוג בו יוסדרו בחוק מיוחד.",
      "summary": "דגל כורדיסטן הוא הסמל הנצחי של האחדות, הריבונות והזהות הפוליטית של האומה הכורדית, והוא דגלם הנצחי של הכורדים ושל כורדיסטן. דגל כורדיסטן אינו רק דגלה של האומה הכורדית, של ארץ כורדיסטן ושל מדינת כורדיסטן. על כל רשות וכל משטר המפעילים שלטון בכורדיסטן מוטלת חובה לאומית ופטריוטית לכבד את דגל כורדיסטן; ובה בעת, אין להם זכות לנכס את הדגל הלאומי לזרם, לדוקטרינה או למטרה אידאולוגיים כלשהם."
    },
    {
      "id": 77,
      "slug": "clause-77",
      "articleNumber": 77,
      "status": "published",
      "chapterId": 8,
      "title": "היחסים האסטרטגיים עם מדינת ישראל והמאבק באנטישמיות",
      "body": "על יסוד ההמשכיות ההיסטורית ושותפות הגורל בין האומה הכורדית לאומה היהודית, הרפובליקה של כורדיסטן מעגנת את המסגרת המשפטית ליחסיה האסטרטגיים עם מדינת ישראל ואת מחויבותה למאבק העולמי באנטישמיות.\n\n### חלק ראשון: הכרה חוקתית וברית אסטרטגית\n\n1.1. הרפובליקה של כורדיסטן, בהסתמך על זכותן הלגיטימית של אומות להגדרה עצמית, מכירה רשמית במדינת ישראל כישות ריבונית בטריטוריה ההיסטורית של האומה היהודית, כפי שאומה זו עצמה מגדירה אותה, המשתרעת עד לכל האזורים הסמוכים לגבולות שטחה של כורדיסטן.\n\n1.2. היחסים בין שתי המדינות יושתתו על ברית אסטרטגית מקיפה, שמטרתה לשמור על הביטחון הלאומי ועל הריבונות ולהתמודד במשותף עם הכוחות האימפריאליים, הכובשים ושוחרי ההגמוניה, המאיימים על שתי האומות, הכורדית והיהודית, ועל יציבות האזור בכללותו.\n\n### חלק שני: מעמדם המשפטי של הכורדים היהודים וזכות השיבה\n\n2.1. המדינה מכירה בעובדה החוקתית כי בני האומה הכורדית המשתייכים לדת היהודית הם חלק שורשי ובלתי נפרד מן המרקם הלאומי הכורדי.\n\n2.2. לכל הכורדים היהודים שנותקו מכורדיסטן בשל נסיבות היסטוריות, וכן לצאצאיהם, מוקנית ״זכות השיבה״ ללא תנאי; על המדינה לנקוט צעדים משפטיים ומינהליים כדי להשיב להם באופן רשמי את אזרחות כורדיסטן.\n\n2.3. המדינה תגן על המורשת התרבותית, ההיסטורית והדתית של הקהילה היהודית בכורדיסטן ותנהג בה כבנכס לאומי מוגן.\n\n### חלק שלישי: קביעת אנטישמיות והכחשת השואה כעבירות פליליות\n\n3.1. כל התבטאות, תעמולה או פעולה אנטישמית אסורה בתכלית האיסור ברפובליקה של כורדיסטן, ותיחשב ל״פשע שנאה״ הנוגד את עקרונות חוקה זו.\n\n3.2. הכחשת השואה, המעטה בחומרתה או כל ניסיון להצדיק את פשע השואה ייחשבו לפשע חמור נגד זיכרון האנושות והביטחון הלאומי.\n\n3.3. המדינה מחויבת ליישם תוכניות חינוכיות שנועדו להנחיל לדורות מודעות לסכנות שבשנאה ובעוינות על רקע גזעי ודתי, כערובה לשמירת הלכידות החברתית.\n\n### חלק רביעי: עצמאות בקבלת החלטות ושותפות משפטית\n\n4.1. ברית אסטרטגית זו תתקיים במסגרת של כיבוד הדדי של הריבונות ושל האינטרסים העליונים של שתי האומות.\n\n4.2. הרפובליקה של כורדיסטן תשמור על מדיניות החוץ העצמאית שלה ביחסיה עם מדינת ישראל, על בסיס כבוד הדדי, ותקבל את כל החלטותיה בסוגיות בין־לאומיות בהתאם למשפט הבין־לאומי וליעדיה האסטרטגיים של המדינה.",
      "summary": "על יסוד ההמשכיות ההיסטורית ושותפות הגורל בין האומה הכורדית לאומה היהודית, הרפובליקה של כורדיסטן מעגנת את המסגרת המשפטית ליחסיה האסטרטגיים עם מדינת ישראל ואת מחויבותה למאבק העולמי באנטישמיות."
    }
  ]
}